הדרך כמנהג ג’רבא, וכן מנהגינו בארץ הקודש, שאין חשוב מאוד להקפיד שיוציאו מעצב השיער אומנות דווקא מההיכל הטכניקה

הדרך כמנהג ג’רבא, וכן מנהגינו בארץ הקודש, שאין חשוב מאוד להקפיד שיוציאו מעצב השיער אומנות דווקא מההיכל הטכניקה

לא לפסוק פסק הלכה מקטע שנכתב פה

א קודם הוצאת הספר מלאכה ב-2 וחמישי, קובעים חצי קדיש, ולאחר אשרי ובא לציון חושבים קדיש תתקבל. ואם טעה ואמר קדיש תתקבל ראשית אשרי ובא לציון, יחזור ויאמר קדיש תתקבל בודדת ב’ את כל ובא לציון. דקדיש תתקבל חוזר בעניין קדושא דסידרא והתחנונים שבברוך אלהינו, ומסיבה זו בליל פורים קובעים קדיש תתקבל דווקא אחר מקרא מגילה ואמירת ובא לציון. [רבי דוד אבודרהם דף נה. ושלא כדעת התוס’ במגילה ד. ועיין במגן אברהם ובאליה עצומה ריש סימן תרצג]. וביום שקיימת בה מוסף קובעים קדיש תתקבל קודם כל קריאת התורה. [תוס’ מגילה כג. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, לינק א]. לתוך פשט המנהג למכור רק את המצוות לקראת פתיחת ההיכל, בכדי לחבב את אותה התורה לגבי הצבור. [מרדכי סוף מגילה, טור סי’ קמז. מהרי”ק שרש ט’ ב”י ורמ”א ביקום ס”ב]. ונהגו לספק את אותה מאנשי מקצוע פתיחת ההיכל, קבלת מעצב השיער עבודה, עיטורו ברימונים, והעליות. ובנוסף גם בשבת ויום מצויין היה מקובל לספק את אותו המצוות, שלא קיים בזה מדי איסור שהיא מקח וממכר בשבת ויום טובה. [עפ”ד הר”ן שבת קנ. באמצעים משה סי’ שו אות ג. מהרש”ל ים ששייך ל תמה ביצה סי’ ח’]. ובפרט שעל ידי קידום מכירות המצוות יבלום מחלוקת בביתו כנסת ישראל בחלוקת העליות. וכך גם יוכלו לשלם מכיסו בזה לשליח ציבור ולחכמים המלמדים. וקיים ליזהר בעת שיווק המצוות שלא לדבר אלמנטים בטלים במעונו החדרת. ומה נכונה שילמד אם בערך כמה שניתן, ויעיין בספר שבידו. [מרן החיד”א בלדוד טוב, וכ”ה בחסד לאלפים]. ומן המוצלח שהגבאים איננו יאריכו הרבה יותר מדאי במכירת המצוות, כיוון טורח ציבור. וזה שאשתו בהריון בחודש התשיעי, נהגו שפותח רק את ההיכל. וכיון שהתחיל במצוה יגמור ואפילו יס